המדריך השלם – איך להגן על היצירה שלי?

אנשים רבים עומלים שעות ארוכות, תוך שהם משתמשים במלוא הכישרון והידע שלהם, על מנת ליצור דברים שונים שמניבים לו רווח כלכלי. איך תצליחו לשמור על היצירה שלכם ותגנו עליה מפני גניבה?

חלק מאותן יצירות מזוהות עם אותו אדם והן אלו המאפשרות לו לגרוף רווחים כלכליים נאים. בתנאים האלה ברור התסכול שלנו, או תחושת חוסר האונים, כשאנחנו מבינים שמישהו השתמש ביצירה שלנו ללא רשות – לעיתים עד לרמה של גניבה של ממש.

לא כולם יודעים את זה, אבל יש מספר פעולות שניתן לעשות כדי לספק ליצירות שלנו את ההגנה הראויה להן.

הכירו: חוק זכויות היוצרים

עיקר ההגנה על יצירות שאנשים אחראיים להן ניתנת במסגרת אחד משני חוקים: הראשון הוא פקודת זכויות יוצרים, שנחקקה עוד ב-1924, והשני חוק זכויות היוצרים משנת 2007. חוקים אלה מגדירים בגדול שמי שיוצר יצירה מקורית בתחומים שונים – אומנות, ספרות, טלוויזיה, מוזיקה וכן הלאה – אמור לקבל עליה הגנה.

ההגנה הזו מעניקה ליוצר את הזכות הבלעדית להשתמש ביצירה למי שיצר אותה, כך שאחרים לא יכולים להשתמש בה, להעתיק אותה, לפרסם אותה, לשדר אותה וכן הלאה. לפעמים האיסור הזה גורף, ולפעמים נדרשת הסכמה של היוצר לצורך ביצוע הפעולות (או אפילו תשלום נכבד הניתן לו, ובצדק גמור).

עד כאן הכל טוב ויפה. במציאות הישראלית, החדשות הרעות הן שזה ממש לא פשוט כל כך. למרות שיש חוקים רלוונטיים לעניין, נכון לנקודת הזמן הנוכחית אין עדיין גוף רשמי זה או אחר בו אפשר לרשום את היצירה באופן מסודר. זאת להבדיל מהמקרה של סימני מסחר או פטנטים, שמקבלים מענה ראוי הרבה יותר מגופים שונים של משרד המשפטים. בנוסף לכך יש מדינות בעולם בהן קיים מרשם של זכויות יוצרים, דוגמת ארצות הברית, אבל לא בישראל.

תנאים אלה מהווים צרה צרורה מבחינתם של היוצרים, שלא יכולים למעשה לבצע רישום רשמי של זכות היוצרים. התמונה עשויה להיות מורכבת מבחינתם, והיא משתנה בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה וגם על פי סוג היצירה.

אז מה בכל זאת אפשר לעשות?

גם בהיעדר ההגנה המלאה על יצירתו של האדם, בצורה רשמית, עדיין יש כמה דברים שהוא יכול לעשות במטרה לספק ליצירה שלו הגנה ראויה. בעיקרון יש כמה פעולות קריטיות שחשוב לבצע אם רוצים לספק ליצירה הגנה בגבולות ישראל. הראשונה, שתיראה מעט מוזר לחלק מהאנשים, היא לבצע משלוח עצמי של היצירה בדואר רשום, לבית או לעסק של היוצר.

העדות כאן, לכאורה, היא תאריך המשלוח שמעיד שהיצירה נוצרה לכל המאוחר במועד השליחה. אם מישהו בעתיד יטען שהוא הפיק אותה, תהיה כאן עדות אפשרית לכך שהוא טועה. מצד שני יש בשיטה הזו בעיות מגוונות, למשל היעדר האפשרות להעיד שלא פתחו את המעטפה או ביצעה ביצירה שינויים. לכן, ה"ראייה" הזו מעט מוגבלת.

הדרך השנייה היא לבצע הפקדה של היצירה אצל עורך דין הבקיא בתחום, שיעניק אישור על סוג היצירה שהופקד ועל מועד ההפקדה שלה. אופציה אחרת, גם היא לגיטימית, היא לאחסן את היצירה במרחב המקוון, עם אתרי אינטרנט שמאפשרים לאחסן תמורת כמה מאות שקלים יצירות.

פעולות אלה עשויות לסייע ב"רגעי האמת" הרבה יותר מאשר משלוח היצירה בדואר, אך חשוב להזכיר שהן לא מוכיחות באופן מלא שהיצירה היא מקורית של אותו אדם. הן גם לא בבחינת תעודה רשמית המעידה על כך שהוא אחראי לאותה יצירה.

אנחנו חיים בעולם גלובלי, ומכאן שקבלת זכויות היוצרים יכולה להיעשות מחוץ לגבולות ישראל. רבים מחליטים להפקיד את היצירה שלהם במרשם זכויות היוצרים של ארצות הברית, בספריית הקונגרס, תמורת קבלת תעודה רשמית. יש להדגיש כי הרשות האמריקאית לא מבצעת בדיקה של היצירה, כך שמקבלים כאן אישור על תאריך הרישום ולא על האותנטיות של היצירה.

נקלעתם למקרה של גניבת זכויות יוצרים? iprights.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *