מדריך להכרת, אבחון וטיפול בדלקת בגרון

דלקת בגרון מוגדרת כזיהום או גירוי באזור הלוע והשקדים, הנגרמת כתוצאה מזיהום בדרכי הנשימה העליונות.

מהם הגורמים לדלקת בגרון?

במרבית המקרים, הזיהום נגרם על ידי נגיף. מקרים אלה הם שפירים המגבילים את עצמם.

גורמי חיידקים אף הם עשויים לגרום לדלקת בגרון אולם מעוררים דאגה רבה יותר משום שעשויים להוביל לסיבוכים. גורמים אחרים כוללים אלרגיה, טראומה, רעלים וגידולים סרטניים. להרחבה בנושא – האבחנה בין מקור ויראלי וחיידיקי באתר הדסה

בנוסף, הדלקת עשויה להיגרם בשל שינויי אקלים. החיידק הנפוץ ביותר הגורם לדלקת בגרון בקרב ילדים ומבוגרים הוא זיהום מקבוצת streptococcus pyogenes.

דלקת גרון עשויה לכלול את האזורים האנטומיים הבאים: השלישי האחורי של הלשון, תקרת הפה (החך הרך)והשקדים (רקמה בשרנית המרכיבה חלק מהמערכת החיסונית).

באזורים גיאוגרפיים בעלי קיץ חם וחורף קר במיוחד, דלקות גרון ויראליות בדרך כלל חלות בחורף ובתחילת האביב. בתקופות אלה אנשים נוטים לשהות באזורים בלתי מאווררים ועל כן הוירוסים מתפשטים בקלות. וירוסים נוטים להתפשט באמצעות שיעול והתעטשות. חשוב לשמור על היגיינה ולהקפיד על רחיצת ידיים לעיתים קרובות כדי למזער את נזקי ההדבקות.

כיצד הדלקת מתפתחת?

חיידקים ווירוסים עשויים לפלוש ישירות לרירית הלוע ולעורר תגובה דלקתית מקומית. וירוסים אחרים כמו רינווירוס וקורונה, יכולים לגרום לגירוי משני של הגרון ולהפרשות מרירית המצויה במערות האף.

זיהום סטרפטוקוקאלי מאופיין בפלישה מקומית ושחרור רעלים וחומרי פירוק אחרים.

דלקת גרון מתרחשת בתדירות גבוהה יותר בקרב אוכלוסיית הילדים, בייחוד בגילאי 4-7 שנים.

תסמינים לדלקות בגרון

התעטשות, שיעול, חום, כאבי ראש, עייפות, כאבי גוף וצמרמורות, כל אלה הם מאפיינים הנפוצים בעת דלקת הגרון. בחלק מהמקרים בלוטות לימפה מוגדלות באזור הצוואר ובית השחי, שקדים מוגדלים וחוסר תאבון מאובחנים גם הם.

אבחון

בדיקת מעבדה לאבחון הדלקת אינה הכרחית בכל החולים. האבחון יכול להיעשות על ידי תשאול רפואי הכולל היסטוריה של חום, הפרשות מהשקדים, בלוטות לימפה מוגדלות באזור הצוואר וללא שיעול.

מטופלים ללא האבחנות שצוינו או אבחנה אחת בלבד, אינם נדרשים לקבל טיפול רפואי כנגד הגורם. בדיקה מהירה לזיהוי אנטיגן סטרפטוקוקלי מומלצת לחולים עם 2 קריטריונים ויותר. הטיפול ייעשה באמצעות שימוש באנטיביוטיקה.

שימוש בתרביות אינו מומלץ לצורך הערכה שגרתית של דלקת גרון במבוגרים או לחילופין לאישור תוצאות שליליות במחני אנטיגן מהירים. תרביות גרון הנלקחות מהמטופל עשויות לשמש לחקירת התפרצות המחלה, עמידות החיידק לאנטיביוטיקה, או כאשר גורמים פתוגניים אחרים מעורבים. להרחבה בנושא – דרכי אבחון דלקת בגרון

מבחן מהיר לנוכחות דלקת גרון- סטרפטוקוקוס

בדיקת סטרפטוקוקס מהירה, נעשית באמצעות דגימה הנלקחת מהשקדים והלוע על ידי ספוגית מיוחדת. הספוגית מוחדרת ידנית לאזור והדגימה מוכנסת לשפופרת המכילה מצע גידול. תוצאות הבדיקה עשויות להעיד על נוכחות החיידק. דגימה תקינה של הפרשות הגרון נדרשת כדי להעניק תוצאות מדויקות.

התוצאות ניתנות לאחר כ10- 15 דקות. לעיתים תוצאות שליליות נמצאות שגויות. משמעות הדבר היא שייתכן ותוצאות בדיקת הסטרפטוקוקס שליליות למרות הימצאות הדלקת. ברגע שתוצאות הבדיקה חיוביות ניתן להתחיל טיפול אנטיביוטי.

טיפול

טיפול בדלקת גרון שמקורה בנגיף הסטרפטוקוקס מטופלת באמצעות אנטיביוטיקה. הטיפול האנטיביוטי ייעשה למשך 10-14 ימים גם אם התסמינים חולפים בטרם עת.

פניצילין מומלץ לטיפול ראשוני בחיידק. חולים בעלי רגישות יתר ואלרגיה לפנצילין יכולים להשתמש באריטרומיצין. אנטיביוטיקות בעלות ספקטרום חיידקי רחב כמו מקרולידים אינן מתאימות לדלקות גרון אשר אינם מעורבים בהם סיבוכים.

אנטיביוטיקה פועלת להרג החיידקים אולם אינה יעילה נגד נגיפים וגורמים אחרים. הזיהום עלול לגרום למחלת חום ראומטית ונזק למסתמי הלב.

דלקות גרון הנגרמות על ידי וירוסים בדרך כלל אינן מצריכות טיפול וחולפות על ידי פעילות גוברת של המערכת החיסונית הפועלת לסילוק הנגיף מהגוף. הטיפול מכוון בעיקרו להקלת התסמינים. מומלץ להימנע משימוש באלכוהול ולהימנע מעישון משום שהשניים האחרונים גורמים לגירוי הגרון ועשויים לעורר תגובה דלקתית.

דלקת גרון הנגרמת כתוצאה מחשיפה לרעלים, זיהום אוויר או כימיקלים תעשייתיים אינה ניתנת לטיפול אם כי ניתן להפחית את החשיפה לגורמים.

תסמינים כמו חום וכאבי גרון ניתנים לטיפול באמצעות משככי כאבים ללא מרשם כמו אספירין. שימוש בכפית מלח המהולה בכוס מים יכול לספק הקלה זמנית לכאבי הגרון. עוד בנושא דלקת בגרון באתר iaawh

האם דלקת גרון כרוכה בסיבוכים?

בניגוד לדלקת גרון הנגרמת על ידי זיהום ויראלי, דלקת גרון חיידקית עלולה לגרום לסיבוכים רפואיים אם נותרת ללא טיפול רפואי. גלומרולונפריטיס, קדחת שגרונית, מוגלה בשקדים ובאזורים שכנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *