המדריך השלם לרישום פטנט – מה צריך לעשות

ישראלים רבים ממציאים מוצרים חדשים ויעילים וכדי שיוכר כדבר חדשני, הם מגישים בקשה להכרה במוצר כפטנט. גם אתם המצאתם מוצר חדשני ובטוחים כי מדובר בפטנט? עכשיו יש לרשום אותו במשרד הפטנטים.

כאן מתחיל השלב החשוב מאד של רישום פטנט, שלמעשה מבטיח זכויות שלכם על ההמצאה ועשוי להיות שווה הון תועפות.

אנחנו ממליצים לכם לעבור על כל השלבים כאן ולא לעגל פינות בשום שלב, עד שתהיו בטוחים בכל מאת האחוזים שהפטנט הוא שלכם, ושהוא נרשם כחוק.

השאלה הראשונה: האם מדובר באמת בפטנט?

לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו ממציאים את הגלגל, אבל מגלים (אפילו בדרך הקשה) שזה ממש לא ככה. חשבו על מוצר או רעיון שנראה לכם חדיש, ושאתם רושמים כפטנט שמתברר כלאחר מכן כמשהו שכבר הומצא: עלולה להיות מוגשת נגדכם תביעה. לכן עוד לפני שאתם מתחילים ברישום הפטנט, אתם צריכים לראות האם הרעיון קיים.

יש באינטרנט מספיק מידע שניתן לחפש בו ומאגרי מידע חופשיים לשימוש, כשהבעיה היא שמי שלא מתמצא עלול לשגות בחיפוש, או לא לחפש עמוק מספיק. רבים ימליצו בהקשר הזה לפנות למומחים – אנשי חברות לאיתור פטנטים – ולקבל חוות דעת מהם שמדובר ברעיון חדש, שבאמת אף אחד לא חשב עליו קודם.

בקשה לרישום פטנט

אתם בטוחים בכל מאת האחוזים שיש לכם פטנט מקורי באמת? כעת מתחיל השלב ה"בירוקרטי" של רישום הפטנט, שצריך כמובן להתבצע ללא רבב. הבקשה לרישום פטנט צריכה להיות מועברת למשרד המשפטים, ולכלול את הנתונים והמסמכים הבאים: שם האדם המבקש וכתובתו, פירוט של ההמצאה (בשני עותקים), טופס בקשה לפטנט (בשני עותקים), קבלה על תשלום אגרת בקשת הרישום ודמי פרסום הבקשה (ניתן לשלם בבנק הדואר או בשרת התשלומים) ומכתב קצר המפרט את המסמכים שמצרפים ואת הסכום ששולם עבור האגרה.

אחד המשתנים החשובים ביותר שצריך להתייחס אליו הוא "תאריך הבכורה" של הפטנט, שהוא מבחינה מעשית התאריך בו קיבל משרד הפטנטים את הבקשה לפטנט. שימו לב שבכל מקרה אין כאן קיצורי דרך: ההליך של בחינת הבקשה לפטנט נמשך במינימום שנתיים או שלוש, ובמקרים רבים יותר. פטנט שמאושר תקף לעשרים שנה ממועד האישור, כשהרישום הוא טריטוריאלי ולכן תלוי במדינה שאישרה אותו. אם רוצים פטנט שיהיה תקף במספר מדיניות, צריך למעשה לרשום אותו מחדש בכל אחת מהמדינות באופן נפרד. בדרך כלל הסטנדרטים לאישור הפטנט הם די אחידים בין המדינות, כך שפטנט שאושר במדינה אחת צפוי להיות מאושר גם באחרת (גם אם ברור שזה הכל חוץ ממדע מדויק).

חשוב לשים לב שיש תצורות שונות לעריכת הבקשה לפטנט. הבקשה המלאה היא זו שהתייחסנו אליה עד כה, אך ניתן להגיש בקשה מצומצמת – בקשה מהסוג הזה תייחס לעיקר הפטנט, אבל לו את פרק התביעות בבקשה או פירוט חלקים אחרים בה. בנוסף לכך קיים הבדל בין בקשה לאמית (ברירת המחדל של רוב הבקשות), בקשה בינלאומית (בקשת PCT) או בקשה זמנית. בקשה זמנית מאפשרת "לתפוס" את הפטנט למשך שנה, עד שתוכן התוכנית המלאה של הפטנט. בקשה זמנית תכלול בדרך כלל בקשה מצומצמת של הפטנט, כפי שהסברנו מעלה.

ואיך אפשר בלי המימון?

גם אם הפטנט מאושר ונרשם (המדינה הרלוונטית תעניק תעודת פטנט שמעידה על כך למגיש הבקשה), עדיין יש הרבה מאד עבודה: למעשה, אפשר לטעון שהעבודה רק מתחילה. רוב הפטנטים מצריכים סכום כסף לא פשוט כדי שאפשר יהיה להגשים אותם, ומכאן שפנייה למשקיעים היא צעד מרכזי בדרך להגשמת החלום הלכה למעשה. ככל שהתוכנית של הפטנט מפורטת יותר, וכלל שהוא אטרקטיבי יותר, כך צפוי הליך המציאה של המימון עבורו להיות פשוט מעט יותר.

בכל מקרה, הכי מומלץ זה פשוט לגשת למשרד עורכי דין העוסק ברישום פטנטים כדי לדעת שאתם עוברים על כל השלבים מא' ועד ת' כמו שצריך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *