פירוק חברה על ידי בעלי המניות

חברה בע"מ היא צורת ההתאגדות הנפוצה ביותר בעולם העסקי המערבי. הליך פירוק חברה בע"מ מוסדר בדין הישראלי במסגרת פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג- 1983. פירוק החברה בעצם מסיים את חייה של החברה ואת הקשר החוזי שלה עם חבריה ובין חבריה לבין עצמם. הליך הפירוק מביא בסופו של דבר למחיקתה של החברה מהרישום אצל רשם החברות. ברוב המקרים הליך הפירוק מתרחש עקב הגעת החברה למצב של חדלות פירעון אך לא מדובר בכל המקרים, פירוק חברה עשוי להתרחש עקב חילוקי דעות קשים בין בעלי המניות של החברה שאינם מאפשרים את המשך ניהולה התקין של החברה. פירוק מרצון של חברה על ידי בעלי מניות או נושים הינו הליך קל ומהיר יותר מפירוק על ידי בית המשפט.

קיימים שלושה סוגים של פירוק על פי סעיף 244 לפקודת החברות:

פירוק מרצון על ידי בעלי המניות של החברה:

על פירוק מסוג זה מחליטים בעלי המניות של החברה ובו לא מעורבים גומרים חיצוניים. על פירוק מרצון ניתן להחליט כאשר החברה הינה בעלת כושר פירעון- מסוגלת לשלם את חובותיה בתום שנה מעת הפירוק.

פירוק מרצון יעשה תחילה על ידי אישור באסיפה הכללית של בעלי המניות ולאחר קבלת האישור בעלי המניות יהיו אלו שינהלו את הפירוק. בעלי המניות ימנו מפרק מטעם שיהיה אחראי על הפירוק.

אין מעורבות של בית המשפט אלא במקרה שאחד הגורמים המעורבים בפירוק: בעלי המניות, הנושים או עובדי החברה יפנו לבית המשפט. פירוק החברה יסתיים ברגע שעסקי החברה יפורקו לחלוטין ויוגש דו"ח מסכם של הפירוק לאסיפה הכללית של החברה ולרשם החברות. בתום שלושה חודשים מיום סיום הפירוק רשם החברות ימחק את החברה מרישום החברות והחברה תחשב כמחוסלת.

פירוק בפיקוח בית המשפט:

פירוק שהחל כפירוק מרצון אך במהלכו אחד מחברי החברה פונה לבית המשפט בבקשה להוצאת צו פיקוח על הפירוק.

פירוק בידי בית המשפט:

כאשר נושי החברה, החברה עצמה ולעיתים אף בעלי המניות פונים אל בית המשפט בבקשה להוצאת צו פירוק לחברה. מדובר בהליך ארוך ומתמשך בו ממנה בית המשפט מפרק זמני ולאחר מכן קבוע לחברה שמטרתו למקסם את נכסי החברה בכדי לאפשר החזרת חובות החברה לנושים. בית המשפט יתערב בפירוק חברה כאשר הפנייה אליו עומדת באחת מהעילות המצויות בסעיף 257 לפקודת החברות: החלטה מיוחדת שנתקבלה לפירוק החברה, מן הצדק והיושר, חדלות פירעון ועוד. הסמכות לפירוקה של חברה מצוי בסמכותו של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו ממוקמים משרדי החברה.

מבחינת סדר הנשייה החוב כלפי בעלי המניות נדחה לתחתית הרשימה הם ממוקמים בקבוצה החמישית של סדר החזרת החובות לאחר הנושים המובטחים, נושים בדין קדימה, בעלי השעבודים הצפים וקבוצת הנושים הלא מובטחים. סעיף 6(ג) לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 קובע כי בית המשפט רשאי להשעות את חובותיה של החברה לבעלי מניותיה עד לאחר שתפרע החברה את שאר חובותיה כלפי נושים אחרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *